יום שני, 9 במאי 2011

אתגרשת מס'7- לקראת היום הבינלאומי למאבק בגזענות

משוב על הרצאתה של רות גביזון:
גביזון תיארה בהרצאתה בצורה מדוייקת וברורה את ההגדרות למושג גזענות, האמנה הבינלאומית והחוק הישראלי בהקשר למושגים השונים ובעיקר את הסכנות הנובעות מהתייחסות לנושא באופן קיצוני ללא הבנה מעמיקה שלו. אמנם היא דיברה מהר ואיכות הסאונד לא הייתה טובה, אך היא הצליחה לחדד את ההבדל בין ההגדרות השונות בעיקר לגבי גזענות במובן הצר וגזענות במובן הרחב כלפי קבוצות נוספות (ולא רק ע"פ גזע וצבע עור),ולהבהיר את הקשר שבין האלמנטים השונים של הגזענות (אמונות ,דיבורים ופגיעה). טוב עשתה שהבהירה  את יתרונות התרחבות המושג גזענות , אך גם את החסרונות בהתיחסות שונה אל קבוצות רבות מדי. דווקא מכיוון זה הצלחתי להתחבר להרצאה בתור מורה.  התלמידים נוטים לראות תופעות שונות באופן מוגזם של שחור ולבן. כך למשל יש ביניהם כאלה שיעודדו פגיעה בכל קבוצת מיעוט שהיא , לעומת אלו שכל אמירה של ייחודיות תגרום להם לחשוב שמדובר במעשה גזעני. לדעתי עלינו כמורים מוטלת המשימה הקשה מאוד של האיזון הדק והניסיון לגרום להבנה שלא כל אדם הוא גזעני ולא כל אמירה היא מסוכנת - צריך לבחון בדקדוק רב איפה נפגע חופש הביטוי ומתחילה הסתה ולא לשלול באופן גורף כל אמירה של תלמידים. עם זאת יש לחדד את ההבנה שהיחס לאחר צריך להיות שווה בכל תחומי החיים ולא משנה מיהו "האחר". ההליכה על התפר הדק הזה היא קשה ולעיתים בלתי אפשרית, אך נדרשת מאוד בימינו. שלא כמו גביזון, אני לא חושבת ששימוש במושג גזענות על כל דקויותיו יעיל בחינוך של התלמידים. עלינו בתור מורים להיות מודעים לכל ההבחנות ,אך בבואנו לחנך את התלמידים נראה לי שיש לנקוט בגישה פשוטה המדברת באופן כללי על היחס לאחר ולקבוצות שונות באוכלוסייה ולא להתעקש דווקא על הגדרות הגזענות השונות.
חבל שגביזון לא הרחיבה עוד בנושא חוק השבות והבעייתיות שבו  בהקשר הערבי ולא רק הצדק  והמוסר שבו מההבט היהודי.

יום ראשון, 1 במאי 2011

אתגרשת מס' 6


1. רבי יוסי טוען שאל לנו לשנות נוסחים של תפילה שקבעו החכמים. לפי רבי יוסי אדם אשר משנה את התפילה הנהוגה בציבור לא מלא את חובתו ולמעשה תפילתו איננה נחשבת במלואה, לפי דעתו למילות התפילה יש משמעות חשובה לעוצמתה ולמשמעותה של התפילה. לעומתו טוען רבי מאיר שנוסח התפילה אינו החשוב אלא הכוונה- לא משנה מה יגיד האדם כל עוד הוא מתכוון בכל ליבו להודות ,או לברך על דבר מה. משמעותה של התפילה לפי רבי מאיר טמונה בליבו של האדם ובכוונתו האמיתית להודות לאל. כל מילה שיבחר טובה היא כל עוד טומנת בחובה כוונה אמיתית וכך תפילתו תצא ידי חובה.

2. היתרונות המשמעותיים בעמדתו של רבי יוסי הם חיזוק הקהילה, האחדות והייחודיות של עם ישראל. כאשר כל הציבור מתפלל את אותה תפילה נוצרת תחושה חזקה של כוח וגיבוש לאומי, כולם משתמשים באותן המילים ומתכוונים ביחד למשמעות התפילה. התפילה הציבורית הזהה היא בעלת עוצמה רבה ומי ששומע אותה לא יכול שלא לחוש התרגשות אפילו מהידיעה שיהודים בכל מקום אחר מתפללים את אותה תפילה באותו זמן. הנוסח הזהה תורם לתחושת הגאווה, הייחודית והשוני מכל עם אחר.
החסרון העיקרי בעמדה זו היא חוסר הגמישות והאפשרות לשינוי, כיוון שלא תמיד יש בידי כולם את הנוסח הנכון, והתפילה לא מדברת אל כולם אותו הדבר. יהיו כאלה שלא ימצאו בנוסח הספציפי שנכפה עליהם את האפשרות להתפלל ע"פ כוונתם האמיתית או לומר את מה שרצו, ואין להם אפשרות לעשות את השינוי הנדרש עבור עצמם. זוהי עמדה מאוד קפדנית שלא נותנת אפשרות ליחיד להתבטא בחופשיות לאלוהיו ולהתפלל כפי שהוא מרגיש.
היתרון בעמדתו של רבי מאיר שהיא מאוד גמישה עבור היחיד- יש לכל אדם אפשרות להתפלל בכל מקום וזמן ללא צורך בנוסח האחיד של התפילה. כל אדם בעל כוונה יוכל לממש אותה בתפילה ולא משנה מה המילים, החיסרון הוא בכך שהתפילה עלולה להפוך מתפילה מאחדת ומגבשת לתפילה אישית ומפלגת, המילים שנוסחו עבור כל עם ישראל מאבדות את ייחודיותן ומשמעותן כיוון שלכל אדם יש את האפשרות לשנות אותן, והתפילה הופכת למשהו אישי ולא קולקטיבי וייחודי עבור עם ישראל.

3. כחילונית אני נוטה להסכים יותר עם העמדה הגמישה של רבי מאיר אשר נותנת לאדם אפשרות אישית לתפילה כנה עבור אלוהיו הפרטיים, אולם ככל שהעמקתי יותר בעמדה של רבי יוסי גיליתי שאני נוטה להסכים עימה יותר, נזכרתי בנוף ילדותי כשהלכתי עם סבי לבית הכנסת וכל הקהל הרעים בתפילה גדולה ועוצמתית, תחושת הההתרגשות והעוצמה שהייתה אז זכורה לי עד היום אפילו מבלי שהבנתי את מילות התפילה בתור ילדה קטנה. עצם הרעיון שכולם שרים ומתפללים אותו דבר הוא מאוד משמעותי. אני חושבת שאפשרות לשינוי הנוסח אכן יכולה לפגוע בייחודיות של התפילה ובמשמעות עליה חשבו החכמים כשכתבו אותה. אין זה סותר לדעתי את האפשרות של כל אדם להתפלל באופן אישי כראות עיניו לאחר התפילה הציבורית או לפניה אם בתפילה אישית פרטית, או בשינוי נוסח פרטי לתפילת הציבור.

ב. 2. התייחסות למאמר "עוברים לסידור היום"- המאמר מדבר על סידור התפילה החדש של התנועה הקונסרבטיבית אשר כולל חידושים בנוסח, השמטת דברים מסויימים והוספת עדכונים ודעות המתאימים לזמננו. החידושים העיקריים נוגעים ל"כוריאגרפיית התפילה" (מתי קמים ,קדים וכו'), והתייחסות לערך השוויון כמשמעותי בהקשר לנשים ועמים אחרים. דווקא כיהודיה חילונית אשר חשוב לה מאוד שימור המסורת היהודית, אני מצודדת בעמדת הרב אורי איילון. הסידור החדש לא נוגד את הסידור הרגיל , אך עם זאת בעצם התייחסותו לקידמה בעולמנו, בייחוד מבחינת ליברליזציה ומתן זכויות שוות לכולם ללא  הבדל דת, גזע ומין, הוא יכול לדבר גם אל דתיים מתונים וגם אל חילוניים שמאמינים במסורת היהודית ובמנהגיה. כמי שאין לה מושג במנהגי התפילה, יכול סידור שכזה להוות פתח לעולם חדש , שבזכותו יכול להיווצר שיח בין דתיים לחילוניים. עצם הורדת המשפטים "ברוך שלא עשני אישה" ו"ברוך שלא עשני גוי" אשר מראים התייחסות שוויונית חדשה לנשים ולגוייים, מדגיש מבחינתי את הרלבנטיות לימינו וגורם לי להרגשת קרבה רבה יותר לדת ולמסורת. השמטת משפטים אלו בסידור תורמים להסרת מחסום הרגשות האמביוולנטים שלי כלפי הדת ,מצוותיה ומנהגיה וגורמים לכך שאנשים נוספים כמוני יוכלו להמשיך להחזיק בדעות הומניות וליברליות יחד עם קבלה שלמה של המסורת והדת היהודית. החידושים הנ"ל תורמים לדעתי לגיבוש דעות ועמדות פייסניות יותר ומזכירים לי את "צוהר" (עמותה  לקירוב לבבות בין חילוניים לדתיים), אשר בזכותם התחתנתי בחתונה יהודית כשרה, שטקס החופה בה היה משמעותי עבורי יותר ממה שחשבתי שיהיה.אכן כפי שאומר הרב, אם לא נגיד את דברינו בהווה, נחייה את חייהם של קודמינו ולא נוכל להתמודד עם האתגרים של ימינו ועבור כך למעשה נוצר הסידור החדש.