חלק א
קישור לכתבה: רוביק רוזנטל על דילול השפה העברית "אנחנו עם של בטלנים/יואב לימור ודרור גלוברמן (מתוך: Mako, ספטמבר 2012)
מקור המידע שבחרתי הוא קטע מוקלט מתוך תכנית הבוקר של דרור גלוברמן ויואב לימור שבו הם מארחים את רוביק רוזנטל , מיכל דליות ומורה בבית ספר נוף ים בהרצליה שתלמידיה מיוצגים בתחרות אלוף העברית ,תחרות ידע לילדים בעברית. האורחים באולפן נתבקשו לתת דעתם על מצב העברית אצל הדור הצעירו ניכר היה מדבריהם שהקשיים העיקריים בשפה כיום הם דילול המילים וטעויות הכתיב.
הסרטון עורר בי אמביציה ומוטיבציה להמשיך בדרך בה בחרתי לחנך וללמד את תלמידי, לא לוותר על שימוש במילים גבוהות וביטויים שכבר נעלמו מהעולם ולשלב אותם עם הסלנג היומיומי והמשלב הלשוני בו משתמשים התלמידים. בניגוד לרוביק רוזנטל ,אשר הדבר שהכי מפריע לו בעברית כיום הן השגיאות הרבות בכתיב שנובעות לדבריו מכך שהישראלים התעצלו לעשות הבחנה בין העיצורים הדומים, לי זה כמעט ולא מפריע, כיוון ששגיאות נראות על הנייר וניתן לתקן אותן וגם אם הן לא מתוקנות זה לא נורא. כל עוד ברור למה התכוון המשורר... אני מזדהה לחלוטין עם דבריה של מיכל דליות שמדברת על דילול השפה עקב חוסר קריאה של בני הנוער. אני חשה מדי יום כמה השפה רדודה וכיצד קשה לבני הנוער לבטא את עצמם בחופשיות ובעושר לשוני עקב מחסור בביטויים המתארים מצבים מסויימים, ומחסור במילים נרדפות או כאלה שכוונתן דומה למילה המקורית. מחסור זה גורם לדעתי לדיבור הימיומי להפוך בהדרגה לחסר משמעות אמיתית, לא מרגש ולא מבהיר באופן מעמיק את כוונת הדובר ,את יחסו ורגשותיו לאובייקט עליו הוא מדבר. אם לדוגמא נער רוצה לספר לחבריו על חוויה מיוחדת מאוד שעבר ומעוניין להביע את רגשותיו הכנים לגבי אותה חוויה, יתכן וישתמש במילות סלנג בהן הוא משתמש בדרך כלל ,אך לא יצליח להעצים את הנושא ולבטא את רגשותיו כפי שהיה יכול לו שפתו הייתה עשירה ומלאה בביטויים ובמילים המביעים רגשות, תאורים שונים , מחשבות וכו'.
אני מסכימה כי הטלוויזיה היא מקור לחוסר קריאה כיוון שהיא גוזלת זמן רב מהנוער, אך מה שמעציב אותי יותר ועליו לא דיברו בדיון, הם התכנים הרדודים וחסרי המשמעות שהיא משדרת . תכנים רדודים המובאים בשפה רדודה מהווים דוגמא לבני הנוער ובזה כבר קשה להלחם. נכון הוא שגם המורות הצעירות מדברות בשגיאות , וזה אכן מרגיז אך זה לא העיקר. אני חושבת שההורים צריכים לפעול ולחנך את ילדיהם לפני שיהיה מאוחר מדי, להשתמש בכמה שיותר מילים וביטויים במשלבים שונים בשפה, לא לוותר לילדים ולגרום להם לקרוא כל הזמן. אין ספק בכלל שקריאה היא הגורם הראשוני להעשרת השפה ועצירת הידללותה, כמובן שרצוי להגביל את שעות הצפייה או לפחות לנסות לפקח על התכנים הנצפים. אולי עוד תהיה לנו שפה גבוהה ,עשירה ומספקת שנוכל להתגאות ולהתרגש ממנה מדי יום בשיח עם תלמידינו.
חלק ב
קישור לשיר בין קירות ביתי/ עידן רייכל
קישור לשיר הינך יפה /עידן רייכל
בחרתי להביא שני טקסטים של היוצר עידן רייכל. שני הטקסטים הם שירים שהוא כתב והלחין. הראשון נקרא "הנך יפה" והשני נקרא "בין קירות ביתי". בשני השירים רייכל משלב מילים גבוהות וביטויים במשלב גבוה ואף תנכי יחד עם מילות סלנג יומיומי ומציאותי, דבר שהופך לדעתי את כתיבתו לייחודית ומעניינת. הנושאים המובאים בשירים עוסקים בעניינים קיומיים של החיים כמו אהבה, מוגנות, פחד ווביטחון, ולמרות שיש שירים רבים וכותבים רבים המדברים על נושאים אלו בכתיבתם, עידן רייכל מוצא את הדרך הייחודית להביע רגשות מורכבים וסותרים ומצליח דרך השפה שבה הוא משתמש להבהיר את כוונתו ,אך גם להשאיר מקומות לחשיבה עצמאית, יצירתיות ודמיון של הקורא. שיריו מרגשים אותי כל פעם חדש בעיקר בשל השפה הציורית והעושר הלשוני שבו הוא משתמש.
דוגמאות למילים וביטויים ציוריים מתוך השיר בין קירות ביתי:
"אין כאב שיישאר
כי כל קירות ביתי
הם לובן מנחם
ואין כתמים של דם וחבלות
שריטות בלב
כאן בין כל קירות ביתי
שתיקה גדולה
אפורה ומנחמת"
דוגמאות לשילוב בין משלב גבוה וסלנג יומיומי בשיר הינך יפה:
"הינך יפה רעייתי אני נגנב משתי עינייך
ששורפות אותי כאש הלהבה
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי"
קישור לכתבה: רוביק רוזנטל על דילול השפה העברית "אנחנו עם של בטלנים/יואב לימור ודרור גלוברמן (מתוך: Mako, ספטמבר 2012)
מקור המידע שבחרתי הוא קטע מוקלט מתוך תכנית הבוקר של דרור גלוברמן ויואב לימור שבו הם מארחים את רוביק רוזנטל , מיכל דליות ומורה בבית ספר נוף ים בהרצליה שתלמידיה מיוצגים בתחרות אלוף העברית ,תחרות ידע לילדים בעברית. האורחים באולפן נתבקשו לתת דעתם על מצב העברית אצל הדור הצעירו ניכר היה מדבריהם שהקשיים העיקריים בשפה כיום הם דילול המילים וטעויות הכתיב.
הסרטון עורר בי אמביציה ומוטיבציה להמשיך בדרך בה בחרתי לחנך וללמד את תלמידי, לא לוותר על שימוש במילים גבוהות וביטויים שכבר נעלמו מהעולם ולשלב אותם עם הסלנג היומיומי והמשלב הלשוני בו משתמשים התלמידים. בניגוד לרוביק רוזנטל ,אשר הדבר שהכי מפריע לו בעברית כיום הן השגיאות הרבות בכתיב שנובעות לדבריו מכך שהישראלים התעצלו לעשות הבחנה בין העיצורים הדומים, לי זה כמעט ולא מפריע, כיוון ששגיאות נראות על הנייר וניתן לתקן אותן וגם אם הן לא מתוקנות זה לא נורא. כל עוד ברור למה התכוון המשורר... אני מזדהה לחלוטין עם דבריה של מיכל דליות שמדברת על דילול השפה עקב חוסר קריאה של בני הנוער. אני חשה מדי יום כמה השפה רדודה וכיצד קשה לבני הנוער לבטא את עצמם בחופשיות ובעושר לשוני עקב מחסור בביטויים המתארים מצבים מסויימים, ומחסור במילים נרדפות או כאלה שכוונתן דומה למילה המקורית. מחסור זה גורם לדעתי לדיבור הימיומי להפוך בהדרגה לחסר משמעות אמיתית, לא מרגש ולא מבהיר באופן מעמיק את כוונת הדובר ,את יחסו ורגשותיו לאובייקט עליו הוא מדבר. אם לדוגמא נער רוצה לספר לחבריו על חוויה מיוחדת מאוד שעבר ומעוניין להביע את רגשותיו הכנים לגבי אותה חוויה, יתכן וישתמש במילות סלנג בהן הוא משתמש בדרך כלל ,אך לא יצליח להעצים את הנושא ולבטא את רגשותיו כפי שהיה יכול לו שפתו הייתה עשירה ומלאה בביטויים ובמילים המביעים רגשות, תאורים שונים , מחשבות וכו'.
אני מסכימה כי הטלוויזיה היא מקור לחוסר קריאה כיוון שהיא גוזלת זמן רב מהנוער, אך מה שמעציב אותי יותר ועליו לא דיברו בדיון, הם התכנים הרדודים וחסרי המשמעות שהיא משדרת . תכנים רדודים המובאים בשפה רדודה מהווים דוגמא לבני הנוער ובזה כבר קשה להלחם. נכון הוא שגם המורות הצעירות מדברות בשגיאות , וזה אכן מרגיז אך זה לא העיקר. אני חושבת שההורים צריכים לפעול ולחנך את ילדיהם לפני שיהיה מאוחר מדי, להשתמש בכמה שיותר מילים וביטויים במשלבים שונים בשפה, לא לוותר לילדים ולגרום להם לקרוא כל הזמן. אין ספק בכלל שקריאה היא הגורם הראשוני להעשרת השפה ועצירת הידללותה, כמובן שרצוי להגביל את שעות הצפייה או לפחות לנסות לפקח על התכנים הנצפים. אולי עוד תהיה לנו שפה גבוהה ,עשירה ומספקת שנוכל להתגאות ולהתרגש ממנה מדי יום בשיח עם תלמידינו.
חלק ב
קישור לשיר בין קירות ביתי/ עידן רייכל
קישור לשיר הינך יפה /עידן רייכל
בחרתי להביא שני טקסטים של היוצר עידן רייכל. שני הטקסטים הם שירים שהוא כתב והלחין. הראשון נקרא "הנך יפה" והשני נקרא "בין קירות ביתי". בשני השירים רייכל משלב מילים גבוהות וביטויים במשלב גבוה ואף תנכי יחד עם מילות סלנג יומיומי ומציאותי, דבר שהופך לדעתי את כתיבתו לייחודית ומעניינת. הנושאים המובאים בשירים עוסקים בעניינים קיומיים של החיים כמו אהבה, מוגנות, פחד ווביטחון, ולמרות שיש שירים רבים וכותבים רבים המדברים על נושאים אלו בכתיבתם, עידן רייכל מוצא את הדרך הייחודית להביע רגשות מורכבים וסותרים ומצליח דרך השפה שבה הוא משתמש להבהיר את כוונתו ,אך גם להשאיר מקומות לחשיבה עצמאית, יצירתיות ודמיון של הקורא. שיריו מרגשים אותי כל פעם חדש בעיקר בשל השפה הציורית והעושר הלשוני שבו הוא משתמש.
דוגמאות למילים וביטויים ציוריים מתוך השיר בין קירות ביתי:
"אין כאב שיישאר
כי כל קירות ביתי
הם לובן מנחם
ואין כתמים של דם וחבלות
שריטות בלב
כאן בין כל קירות ביתי
שתיקה גדולה
אפורה ומנחמת"
דוגמאות לשילוב בין משלב גבוה וסלנג יומיומי בשיר הינך יפה:
"הינך יפה רעייתי אני נגנב משתי עינייך
ששורפות אותי כאש הלהבה
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי"
הטקסט של עידן רייכל "מדבר עם הכתבה ששודרה בתכנית הבוקר בדרך של דוגמא מוחשית למשמעויות הרבות שיכולות להיות בשפה כאשר היא עשירה ומלאה. הדוברים בכתבה דיברו על דילול השפה והטקסטים שבחרתי מדגישים את ההפך, את העשרת השפה, גם האיות מתבטא בשירים באופן משמעותי . שימוש במילים בעלות עיצורים רבים ואותיות שנשמעות אותו דבר. אם בכתבה דובר על הדור הבא והדרך לגרום לו להעשיר את השפה, הרי שעידן רייכל הוא זמר צעיר הפונה לקהל צעיר יחסית (שאולי מתבגר איתו), אך בכתיבתו יש הרבה הדגשה ,אמונה ומסר ברור לדור הצעיר ולאופן שבו הוא אמור להתחנך.
